ד"ר  חגית דמרי מנהלת תוכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב משוחחת עם סופי ברזון מקאי אמנית אוצרת ,מנהלת גלריה בארי ובוגרת מחזור ד של התוכנית; ועם ליאור אורון מנכ"ל ומנהל אמנותי של קרן קולנוע נגב, תושב קיבוץ מגן ובוגר מחזור ה של התוכנית; על זהות ואמנות בעת מלחמה ועל מלאכת הזיכרון של ארועי השבעה באוקטובר. שיחה שמבקשת לפענח לזקק לנסח את הקול הייחודי של אנשי התרבות בנגב לנוכח שאון הצילומים החודרניים, אסופות השירים, התערוכות הקולות הקוראים ויתר התגובות המיידיות של שדה האמנות הישראלי לאסון.

האם רגשותינו מצייתים לנו? האם אנו יכולים לבחור שלא לאהוב את מי שאנו אוהבים, שלא לשנוא את מי שאנו שונאים, שלא לבוז למי שאנו בזים, שלא לפחוד מאלה שאנו פוחדים מפניהם?
אנשים אשר רגשות שליליים עמוקים מפכים בהם באין מעצור, כמו קינאה, שנאה, פחד, עלבון ותשוקת נקם הולכים ומשתעבדים להם. יש רגשות שבשעה שהם מלבלבים הולכת חירותו של האדם ונובלת. 
ואולם, היש בכוחנו להשתחרר מהם? הנוכל בכוחה של המחשבה ובכוחה של האהבה להתגבר על הרגשות הכובלים ולשוב אל החירות?  
במהלך אוקטובר 2023 פגשו עינב וישראל לוחמים במילואים אשר שאלת הלגיטימיות של רגש הנקמה טרדה את מנוחתם. הפודקסט הזה מוקדש להם.

אלעד טלמור, עו"ס מטפל בתיכונים של רשת "עתיד" ובוגר תכנית מנדל למנהיגות מקומית.  מספר על "תאוריית התקווה" ועל חמלה עצמית. "תאוריית התקווה" הנה מודל תאורטי שפותח ע"י פרופ' ריק סניידר הכוללת שלושה מרכיבים של חשיבה מלאת תקווה (Hopeful Thinking) וכיצד ניתן להקנות את מיומנות התקוותית לבני נוער ולמבוגרים כדי לסייע להם להתמודד עם האתגרים בחייהם ועל שלושת המאפיינים העיקריים של חמלה עצמית (Self-compassion) עפ"י המודל של ד"ר קריסטין נף, פסיכולוגית אמריקאית שנחשבת לחלוצת המחקר בתחום זה. אלעד מדבר על התרומה של טיפוח גישה של חמלה עצמית להתמודדות עם כאב ועם סבל בחיים בכלל ובפרט אחרי ה 7 באוק'. 

רבים סבורים, בטעות, כי מסורתיות אינה אלא מפלטם של הבלתי החלטיים באותו תווך רחב ידיים שבין דתיוּת לבין חילוניות, שהיא צבע בלתי מוגדר, אולי אפור, באמצע שבין השחור והלבן.
אין טעות קשה מזו. 
אברהם בוחבוט, עמית בתוכנית מנדל למנהיגות אזורית בנגב המזרחי משוחח עם ישראל שורק על המקום החדש ששואפת  המסורתיות לתפוס בחברה הישראלית. לא עוד פשרה בין דתיים לבין חילוניים אלא דרך חיים עצמאית, רבת אפשרויות, מלכדת, אשר מאפשרת שונות וחירות לצד זהות ברורה ומוגדרת,  ובעיקר, מזמינה את החברה הישראלית להתמסר לאותה קהילתיות נשכחת, שיכולה להכיל את האחדות הישראלית המיוחלת והבלתי מושגת.

צוות בית ספר לחינוך מיוחד השייך למועצה אזורית נווה מדבר בנגב מביא בשורה: מיזם חדשני להכשרת תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית להשתלבות בשוק העבודה! 
האזינו לפרק מרתק בפודקאסט "קולות בנגב", בו יספר מנהל ביה"ס והצוות על מיזם ייחודי שפיתחו. המיזם נועד להכין תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית להשתלבות מיטבית בשוק העבודה, תוך טיפוח יכולתם של התלמידים והובלת שינוי תפיסות החברה  בנוגע ליכולותיהם.

במרכז הפרק ניצב מבנה משטרת הרוכבים המדברית הממוקם בין העיר רהט לקיבוץ שובל. מבנה היסטורי זה מקפל בתוכו סיפור מרתק שתחילתו בתקופת המנדט הבריטי בו שימש כתחנת משטרה לשוטרים בדואים רכובים על גמלים שהיו חלק מיחידה במשטרת המנדט שמשימתה השלטת סדר ברחבי הנגב. לאחר קום המדינה שימש המבנה את תושבי האזור עד לנטישתו לפני ארבעה עשורים. כיום ניצב המבנה בצומת מכרעת על עתידו: מרכז מורשת והנצחה או אתר תיירות ופנאי, שימור והתאמה לצרכים עכשוויים או המשך הזנחה ובליה. הפרק מציג קולות שונים ומפתיעים העוסקים בשאלות אלה.

הזמר העברי מלווה את הציונות ומדינת ישראל כתף אל כתף. כל תקופה עם השירים שלה, כל משימה לאומית עם  השירים שלה... אז מה השירים מספרים לנו על המדבר? על הנגב? יצאתי למסע קצר לבדוק עד כמה שירי המדבר שלנו רלוונטיים לעיצוב התודעה והתפיסה הישראלית של המדבר והנגב. הידעת שמרבית שירי המדבר והנגב נכתבו על ידי מבקרים ואורחים במקום ולא על ידי התושבים עצמם? 
הידעת שבנגב יש עלמות טובות מראה המחכות לבן משק מהצפון שיבחר בהן? האם שיר שייכתב במדבר הישראלי יהיה בעל מאפיינים דומים לשיר שנכתב במדבר של צ'ילה?
על שאלות אלו ואחרות אני מנסה לענות בפודקאסט זה.